הכרעת דין בתיק ת"ד 2756-09

1.         העובדות המוסכמות

ביום 4.5.09 סמוך לשעה  09:11 נהג הנאשם משאית (משקל 8 טון) ברח' "המרכז" בעין נקובא מכיוון רח' התאנים ובכיוון נסיעתו מורד. רוחב הכביש במקום כ- 6 מטר ואין בו מדרכות. הנאשם נהג במשאית במהירות של כ- 13 קמ"ש.

במהלך נסיעתו פגע הנאשם עם חזית/דופן המשאית, בנימר עוודלה ז"ל יליד 6.3.27 (להלן - המנוח). המנוח נדרס ונגרר מרחק של כ- 31 מ' עד שהרכב עצר.

2.         השאלה שבמחלוקת

            האם התאונה מבחינת הנאשם נמנעת? האם היה קשר סיבתי בין התאונה והמוות?

3.         תימצות הראיות

המאשימה מבססת טענתה על כך שהנאשם התרשל, על עדות עדת ראיה של אביטל ארד חיים (ע.ת.6), על עדות הבוחן המשטרתי אייל יוספי (ע.ת. 5), על עדות השוטרת אורטל יהודה (ע.ת. 3), על עדות ד"ר עדנאן גנים (ע.ת. 2) ועל עדות מפענח דיסקט הטכוגרף רפ"ק משה כהן (ע.ת.  4).

ע.ת. 5 הגיע לזירה לאחר ע.ת. 3 אשר נקראה לזירה לטפול ראשוני בתאונה ושמירת הממצאים, ע.ת. 5 אישרה שהיתה המולה רצינית במקום ולא היתה סגירה הרמטית של הזירה.

ע.ת. 5 הבוחן אייל יוספי הכין שורת מסמכים, גבה הודעות והנציח זירת התאונה בתמונות (ראה ת/8  - ת/19). מסקנות ע.ת. 5  לפיהן הנאשם יכול היה למנוע התאונה מבוססות על  ביקורו בזירת התאונה, ממצאים פיסקאלים בזירת התאונה והעדויות שנגבו מהעדים השונים (פרוט' עמ' 13 ש' 22-21 ועמ' 19 ש' 1).

לדברי ע.ת. 5 המנוח הלך במורד הכביש מרח' התאנים בימין הכביש ובתוך כדי הליכתו נפגע מרכב הנאשם. ע.ת. 5 הסיק כי המנוח הלך עם גבו לרכב הנאשם לאור עדות עדת הראיה  (ע.ת 6) ועדות ע.ת. 2 כאשר הסביר: ע.ת. 2 העיד כי המנוח היה במרפאתו עם נכדו בן ה- 7 בשעה 09:05, שהה מס' דקות ואחר עזב המרפאה. התאונה אירעה בשעה 09:11, מכאן שהמנוח ככל הנראה היה בדרך לביתו שנמצא בהמשך הכביש (המשך רח' התאנים). בזמן התאונה, על פי עדותו של בנו של המנוח (ע.ת. 1) שמע כי הנכד שהיה עם המנוח הקדים המנוח והלך לביתו- עדות שמיעה (פרוט' עמ' 3 ש' 8-4).

ע.ת. 5 בציינו הממצאים קבע בדו"ח בוחן (ת'11) כי שדה הראיה של הנאשם פתוח כדי 55 מ' מצומת הרחובות התאנים והמרכז לכיוון מקום התאונה (ראה להלן תיקון בדו"ח זכ"ד של ע.ת. 5). ע.ת. 5 גם ציין בדו"ח הבוחן  בת'11 " אין כל סיבה שהנהג לא ראה את הולך הרגל".

ע.ת. 5 הסביר כי שובל הדם החל 24 מ' מצומת הרחובות בתאנים המרכז ואורכו 31 מ' (ראה פרוט' עמ' 10 ש' 6-1 ות/11 סע' 9 וראה תיקון בדו"ח זכ"ד של ע.ת. 5).

בבית משפט משנדרש ע.ת. 5 לשאלת מקום האימפקט (המגע הראשוני בין המנוח למשאית) השיב 10-5 מ' מקסימום לפני תחילת השביל (פרוט' עמ' 9 ש' 26).

ע.ת. 5 שלל אפשרות כי המנוח נפגע בקירבת הצומת (פרוט' עמ' 9 ש' 30 ועמ' 9 ש' 1) ושלל אפשרות שהמנוח התפרץ מאחד הבתים (מימין הדרך) " מה יש לו להתפרץ משערים אם מגיע מסניף של קופ"ח לכיוון ביתו" (פרוט' עמ' 10 ש' 29).

ע.ת. 5 גם הסביר כי לצד הדרך יש בתים אך שעריהם נעולים (פרוט' עמ' 11 ש' 6 וש' 18-14).

משנדרש ע.ת. 5 לשאלה כיצד קבע שהמנוח היה מימין השיב העד " שובל הדם מעיד שהיה בצד ימין ולא בצד שמאל ואין להתווכח" (פרוט' עמ' 12 ש' 24).

משנדרש ע.ת. 5 לממצאיו אמר " כל הממצאים מדוייקים לפי סקיצה שביום התאונה" (פרוט' עמ' 14 ש' 24).

משנדרש ע.ת. 5 לשאלה לגבי המרחק מהמצומת לשער הראשון השיב 20 מ' (ראה פרוט' עמ' 15 ש' 10-6).

בהמשך עדותו בעמ' 18-17 הסביר ע.ת. 5  מהו "השטח המת" שיש לנהג המשאית ממקום מושבו (ראה לעניין חוו"ד מפורטת ת/17).